החלטה בתיק בש"א 6657/04

ערעור על החלטת הנאמן לביצוע הסדר נושים (עו"ד א' שושני) מיום 4.7.04 בה דחה חלק מתביעת חוב שהגישה המערערת.

בית משפט זה אישר ביום 21.1.04 הסדר נושים ומינה נאמן לצורך ביצוע ההסדר. על פי הוראת סעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם - 1980 (להלן: "הפקודה") ותקנה 76(א) לתקנות פשיטת הרגל תשמ"ה - 1985 (להלן: "התקנות"), היה על מגישי תביעות חוב להגיש תביעותיהם בתוך 6 חודשים מיום מתן צו הכינוס (20.6.02) דהיינו עד ליום 20.12.02.

המערערת הגישה 3  תביעות חוב מטעמה בתוך המועד הנ"ל.

החלטת הנאמן

הנאמן עת בדק את תביעות החוב התקשה להחליט בהן, באשר חסרו לו פרטים לשם כך. לפיכך פנה למערערת במכתב מיום 4/5/2004 וביקש התייחסות לארבעה נושאים. ביום 24/6/2004 השיב ב"כ המערערת לנאמן, ומסר הסברים. לאחר קבלת ההסברים נתן הנאמן את החלטתו, בה דחה חלק מתביעת החוב.

הנאמן קבע כי הואיל וצו הכינוס ניתן כנגד החייב בלבד, על המערערת להוכיח כי החייב ערב, בערבותו השטרית, לחובות שנתבעים על ידה. הנאמן בדק את שטרי החוב להם ערב החייב והגיע למימצאים בעקבות בדיקת כל המסמכים שהיו בפניו, לרבות שני כרטיסי לקוח שקיבל מהמערערת, לאור מכתבו הנ"ל מיום 4/5/04. הנאמן ציין בהחלטתו בסעיף 11 כדלקמן :

" החייב ערב לחובות לקוח 804849 עד לסך של 50,000 ש"ח. חובו של לקוח זה על פי הכרטסת עומד, כאמור, על סך של 48,105 ש"ח. ברם, בכרטסת זו הוגדל החוב עקב אירוע בעייתי: הוצאת חשבונית אשר הגדילה את החוב פעם אחת בגין "ביטול מענק שלא נוצל" ופעם נוספת בגין "ביטול הקדמת הנחה שלא נוצלה". החשבונית מסתכמת בסה"כ בסכום של 32,759 ש"ח. לא הובא לעיוני המקור המשפטי או החוזי שהקנה לתובעת את הזכות ליצור שני חיובים אלו, ולכן אינני יכול לאשרו. לפיכך, לאחר הפחתת סכום זה חוב לקוח זה עומד כלפי התובעת על סך של 15,346 ש"ח, ואני מאשר את תביעת החוב של התובעת בגין שטר זה בסך של 15,346 ש"ח."

על חלק זה בהחלטתו הערעור שבפני.

טענת המערערת

לאחר קבלת החלטת הנאמן, פנתה ב"כ המערערת, ביום 14/7/2004 וביקשה כי יעיין מחדש בהחלטתו, וצירפה הסכם תנאי סחר וקיום מכירות בין המערערת לבית חברת "לה פאמפה גריל תל אביב בע"מ, וציינה כי היא " מוכנה לתת הבהרות נוספות כפי שתידרשנה על ידי הנאמן". הנאמן השיב בו ביום, אולם לא נעתר לבקשה בציינו :

"לצערי איני יכול להיעתר לבקשתך. מעיקר הדין, החובה על המצאת כל המסמכים הרלוונטיים מוטלת על מגישי תביעות החוב. הנאמן אינו משמש כיועץ למי מהצדדים ואין הוא אמור לומר להם מה עליהם להציג לפניו. העובדה שמגיש תביעת החוב לא הציג מסמך רלוונטי שהיה עליו להמציא פועלת כמובן לחובתו, ואין בעובדה שהנאמן פנה אליו, לפנים משורת הדין לפני דחיית התביעה, בבקשה להמציא מסמכים שיש בהם כדי לתמוך בתביעה, כדי לתת לו יתרון כלשהו, אם גם לאחר הבקשה הוא לא המציא את המסמכים הנדונים."

המערערת טוענת כי עומדת לה חזקת התמורה, המעבירה את נטל ההוכחה לנאמן, ואין היא חייבת להוכיח את עסקת היסוד באשר תביעתה היא שטרית, ולפיכך דין תביעות החוב להתקבל שכן לא הובאה כל ראיה סותרת.

גם על פי ההסכם שצירפה, לטענתה, אותה חברה לא רכשה כמות מספקת של תיבות, ועליה לשלם את הסכום שנקבה.

טענות המשיב (הנאמן)

המערערת לא המציאה לנאמן במועד ראיות מספקות להוכחת התביעות, ואין הוא חייב ליתן לה יעוץ משפטי הכיצד לנהוג ומה להגיש לו.

הפסיקה קובעת הנטל רובץ על הנושה להוכיח את תביעתו, ולמעשה נהג לפנים משורת הדין כשפנה במכתבו מיום 4.5.04 ונתן הזדמנות נוספת להמציא מסמכים והבהרות.

שטר החוב שבידי הנושה עדיין לא מקנה לו ערובה לקבלת תביעת החוב. הנטל, לדבריו, אינו עובר לנאמן ותפקידו הינו מעיין שיפוטי, ולא הוא אמור להביא לעצמו ראיות לכאן או לכאן.

תגובת הכונס הנכסים הרשמי (להלן: "הכנ"ר).

עו"ד ס' יעקובי, ב"כ הכנ"ר, הצטרפה בתגובתה לעמדת הנאמן, בציינה כי לא מדובר בעניין פרוצדורלי, כדברי המערערת, אלא מהותי המתייחס לתפקידו של הנאמן, כפי שנפסק ב"פרשת דנבר" ע"י כב' השופטת אלשיך (ראה להלן).